














הבית נראה חשוך מבחוץ חוץ מכמה נרות שהאירו דרך התריס. נכנסתי. אמא ממוקמת על מזרון דק וארוך על הרצפה בסלון. כל הבית מלא באוירה של שקט, של קדושה. מוסיקה מדהימה ומרגיעה מתנגנת בלי הפסקה. ליד אמא יש שני פופים ענקיים. הצטרפתי לחגיגה. אבא הכין לי קפה ולאמא תה. התמקמתי ליד אמא ובשעתיים הקרובות בילינו בצורה הבאה:
כשמגיע ציר, אמא מתרוממת ונשענת בעמידת שש עם הזרועות על הספה. מניעה את האגן במעגלים קטנים ועדינים ומתרכזת בנשימה. הידיים שלי לא זזות ממנה כמעט. בזמן ציר אני נוכחת עם יד על הגב. בזמן המנוחה ביו הצירים אמא נחה, וממש מרפה, כשהיא נשענת על הצד על הפוף. שמה ראש. מינימום תזוזה, שומרת אנרגיה בצורה מרשימה. חוץ מפעמיים קימה לשירותים. פעם לפיפי, פעם לשחרור קיבה-חרדה. אבא נוכח בחדר באופן שכנראה ייחודי רק לו. שקט מאוד אבל מאוד נמצא. קצת מחשב, קצת ליד אמא, קצת בא ומלטף, קצת בא לשמוע אותה ולעודד. חלק מהזמן שכב בפוף השני שלידה ושניהם דיברו דיבור שקט שבקושי נשמע. לרגע יצא לסיגריה, מידי פעם החליף מוסיקה (כמו גבר אמיתי, אחראי במשימות בצורה מדהימה). אחרי כשעה, אני בין הצירים מנסה לשים לב בשעון שלידי לאורך הציר ולתדירות כדי להיות ערנית לזמן יציאה הגיוני מהבית.
ההרגשה הייתה שאין צורך להתערב יותר מידי. שאמא יודעת מה שהיא עושה. אמא יודעת ללדת. יודעת להכיל את ההתכווצויות שבצירים, לוקחת אחריות על הדרך שלה להרגיע את עצמה, לא סובלת. המגע היה די מינימלי, מגע של אני פה איתך. קצת גם כדי לרכך באזור הסקרום את התחושה, אבל בעיקר כי הייתה הרגשה מאמא שהיא צריכה את הקירבה. את ההרגעה. הצירים זרמו ממש טוב. היה ברור שיש לנו לידה בריאה. העוצמה התחזקה לפי הצליל שאמא הוציאה וגם לפי הנשימה שנהייתה קצת יותר ברורה וגם היא כל הזמן שיתפה. כל הזמן שיתפה ונתנה להיות איתה ממש בחוויה. היא שיתפה שמפחדת. שהגוף רועד. שיתפה כשהכאב עבר מהבטן לגב, ואחר כך חזר לבטן עליונה. שיתפה בתחושת קור בידיים וחולשה של כף היד. איפה שציינה קושי, השתדלתי לגעת, לחבק, לחזק. דיברנו עוד על הפחד. הפחד מלידה ארוכה. הפחד מהפחד. דיברה על זה שכל כך שונה מהלידה הקודמת שלה (של אלון), שם לא התעסקה בזמנים, בשעות, באורך. ולא פחדה. בעיקר היא פחדה שהפחד יגרום לבעיות בלידה. ניסיתי להרגיע אותה כי באמת הכל נראה כל כך נכון, ובריא. הצירים הראו שהיא מתקדמת בפתיחה, וגם הפחד נראה במקומו. לא מוגזם.
This entry was posted on יום שבת, מאי 7th, 2011 at 23:31
You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 פיד
Comments are closed.